היה לי את הראיון הזה הרבה זמן: אני מציג בפניכם את אנטוניו אורטוניו, פסיכולוג המתמחה בפסיכולוגיה קלינית ומטפל במשפחה. חלקכם אולי מכירים את פרויקט משפחות חכמות, כולל כמה מספריו ("משפחות חכמות (מפתחות מעשיים לחינוך)" ו"מי מספר סיפורים להורי "?). פגשתי אותו באופן אישי לפני כמה חודשים בקורס בו השתתפתי כסטודנט, וחיבבתי את גישתו, במיוחד משום שזה רחוק מלהציב קטינים כ"בעיות " כאשר מתעוררים סכסוכים, ומשאירים את האחריות למשפחה כולה.
אנטוניו עובד עם בעיות הקשורות בילדות ובגיל ההתבגרות כבר יותר מ -25 שנה, ומייעץ למשפחות כך שהם מסוגלים לממש את תפקידי ההורים שלהם בצורה מכבדת וחיובית. המרכז לפסיכולוגיה וייעוץ למשפחות אינטליגנטיות מציע טיפול והדרכה; והדרכה היא פעילות שגיבורנו מקדיש לה זמן רב בשיתוף פעולה עם עמותות וקבוצות (משפחות או אנשי מקצוע). ואני לא רוצה להאריך את ההקדמה יותר, ולכן אני משאיר אותך עם הראיון.
Madres Hoy: מהי משפחה אינטליגנטית עבורך?
אנטוניו אורטוניו: אם נתחיל מהגדרת האינטליגנציה, כמו היכולת להשתמש כראוי במידע המעובד בכדי לפתור סיטואציה מסוימת ולהיות מסוגל להסתגל לשינויים אשר בהכרח יתרחשו, אנו רואים כי בתחום חינוך בנינו ובנות עלינו להיות חכמים. יש כל הזמן שינויים, אתה צריך לקבל החלטות, לפתור מצבים.
בקיצור, חינוך הוא לספק לבנינו ובנותינו כלים בכדי שיידעו לפתור מצבים בהווה ובעתיד, לקבל את השינויים שהולכים להתרחש בחייהם וללמוד להסתגל למציאות ההטרוגנית שאליה הם הולכים. פְּגִישָׁה. משפחה אינטליגנטית מחפשת זאת.
MH: אילו מרכיבים זקוקים להורות ולחינוך כדי שילדים יהיו אנשים אחראיים לעצמם ולאחרים?
AO: ישנם שני מרכיבים בסיסיים שחייבים להיות נוכחים בכל מתכון חינוכי: קבלה ללא תנאי ושליטה מכבדת.
תחושת קבלה היא המפתח להתקדם, לצמוח, להתבגר, להרגיש ביטחון רגשי. בנינו ובנותינו צריכים לדעת בוודאות מוחלטת כי הוריהם אוהבים ומאושרים להם, ללא קשר להתנהגותם, הצלחותיהם וכישלונותיהם. עליהם להיות משוכנעים שאין שום דבר בעולם שיכול לגרום להם להפסיק לאהוב אותם, לטפל בהם, להתעניין, לתמוך בהם. עליכם לחשוב בכל עת, "כל עוד אני עם הוריי לא יקרה לי כלום."
ושליטה מכבדת מורכבת מהגדרת גבולות לחינוך, כיבוד המקצבים האבולוציוניים שלו, ויסות סיפוק צרכיהם לבנייה מתקדמת של האוטונומיה שלהם, וקביעת כללי המשחק של דו קיום. אין צורך להעניש, לאיים, לצעוק.
MH: אני חושב שלאמהות ולאבות אין מספיק תמיכה במשימה כל כך חשובה, בואו נלמד מהטעויות שלנו. איפה אנחנו טועים?
AO: להיות אמהות ואבות מושלמים זו מטרה אבסורדית שרק מייצרת חוסר אונים והצפה. טעויות, כי כולנו עושים. אחת מהן אינה שיתוף באחריותבמילים אחרות, אנו שמים את חינוך בנינו ובנותינו מאחורינו, מחפשים סיפוק עצמי, ולא תמיכה של גורמים חינוכיים אחרים. טעות נפוצה נוספת שאני מוצאת בטיפולים שלי היא שאנחנו משקרים כל הזמן לבנינו ובנותינו. ללא כל כוונה רעה אנו אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. לדוגמא, אני אומר לא, אבל אני כן.
חוסר קוהרנטיות של מבוגרים גורם נזק רב לקטינים. טעות נוספת, חיפוש ציות ולא אחריות. הרעיון הוא לא לעשות טעויות, אלא לעשות כמה שפחות טעויות וללמוד מכך.
MH: האם תוכל להסביר לנו כיצד עובד 'הרמזור החכם'?
AO: הרמזור החכם משקף בשלושת צבעיו את שלוש כישורי ההורות שלדעתי חיוניים להפעלת שיטות חינוך טובות. כלומר, SAY NO (רמזור אדום), NEGOTIATE (רמזור צהוב) ו- TRUST ו- RESPECT (רמזור ירוק). בשעות האחרונות כל אב או אם אמרו לא לבנו או לבתו, ניהלו משא ומתן או ניסו לגרום לו להתנהג. הרמזור החכם מנסה לספק מפתחות לעשות זאת בצורה מכובדת, מאוזנת ופשוטה כך שבנינו ובנותינו ילמדו גם לומר לא, לנהל משא ומתן ולכבד ולסמוך על החלטותיהם של אחרים.
זוהי טכניקה תקפה בכל גיל, המותאמת לכל פורמט משפחתי, היעילה בקידום האחריות והאושר של בנינו ובנותינו. כל אמא או אבא שרוצים להתעמק בנושא, אני מזמין אתכם לקרוא את הספר שלי משפחות חכמות: מפתחות מעשיים לחינוך, שם אני מסביר את זה בפירוט.
MH: מניסיונך, האם הגבולות נחוצים בחיי המשפחה ובחינוך? אילו קריטריונים עלינו לשים כדי לקבוע אותם? האם הם משא ומתן או מוטלים?
AO: בכל מסגרת חינוכית יש גבולות. מה גם שבכל מסגרת חברתית. אז זה מאוד הכרחי שההורים להציב את הגבולות, כן, בצורה מכובדת, המחפש בכל עת את האיזון בין אחריות לאושר, בין חובות ורצונות. טכניקת הרמזור החכם מסייעת במפרט הגבולות, תלוי מי צריך לקבל את ההחלטה במשפחות.
על ההורים להבדיל בין שלושת המצבים בעת פתרון סכסוכים יומיומיים. ישנן בעיות שההורים חייבים לנהל, ושבניהם ובנותיהם אינם חייבים להחליט מכיוון שעדיין אין להם את המשאבים לקבל החלטות (נורה אדומה); יש בעיות אחרות שבנינו ובנותינו צריכים לפתור, בעזרתנו (רמזור צהוב); וחסימה שלישית של בעיות בהן בנינו ובנותינו כבר אינם זקוקים לנו ומכיוון שכבר יש להם את המשאבים להתמודד עם מציאותם עם ערבויות מסוימות להצלחה, ועל האבות והאמהות ללוות אותנו, בכבוד ובאמון.
הערך שלנו הוא להציע מודל חינוכי פשוט ויעיל המבוסס על איזון האחריות והאושר, ללמוד להיות אדיב עם רגשות ואיתן עם התנהגויות.
MH: בקורסים שלך אתה מדבר על קונפליקטים, האם הם בלתי נמנעים בתוך משפחות? מה יתרון לנו לפתור סכסוך?
AO: אם נשאלו עשרה הורים אקראיים אם היו להם אתמול סכסוך או בעיה עם ילדם, קל לדמיין את תוצאות הסקר. אותו דבר היה קורה אם השאלה תישאל גם לילדים. לא יתכן שהרמזור החכם שיש לכל אב ואם יעלה בקנה אחד עם השני, ובתורו יעלה בקנה אחד עם זה שבנם או בתם בראשם. אם כאם אתה חושב באדום (NO) וילדך חושב בירוק (YES), כבר יש לך את הסכסוך. גם אם כאם את חושבת באדום ובן הזוג שלך בצבע אחר.
במשפחות הבעיה היא לא לקיים סכסוכים, אלא הדרך להתמקד ולפתור אותם. חיוני לנצל את מספר ההזדמנויות והרגעים הקיימים בילדות ובגיל ההתבגרות לניהול חיובי של סכסוכים, מכיוון שהוא מספק את המינון הדרוש לביטחון להפעלת אחריות בשלבי האבולוציה השונים. הרמזור החכם מקל על כך.
MH: איך התסכול גדל? האם אנו סובלים זאת גרוע יותר בהשוואה לעשורים קודמים?
AO: תסכול היה מנגנון פסיכולוגי שליווה מאז ומתמיד את האנושות שעוזר לנו לנהל את הרצון והמציאות, כלומר אנו מקווים לדבר אחד, המציאות אינה מעניקה זאת, ועלינו לתסכל את עצמנו כדי לעצב מחדש את הציפיות. בנינו ובנותינו הם מכונות בכל הנוגע לביצוע אשליות (זה מאוד בריא), ואז אנחנו אבא ואמא שמנהלים את המשאלות האלה ומתאימים אותם למציאותכלומר שמנו עליו צבע רמזור.
אם רצונו הוא לקבל את הטלפון הנייד שלך לזמן מה, למשל, והוא מבקש ממך, יש לך שלוש אפשרויות להוריד אותו למציאות: אל תתני לו (אדום), אמור לו שאתה עוזב אותו כשהוא עם הפיג'מה שלו (צהוב) או שאתה נותן לו ישירות (ירוק). תסכול אינו מופיע בירוק, בוודאי באדום, ובצהוב הוא יכול. וכדי לעזור לבנינו ובנותינו לסבול תסכול, חיוני להישאר בצבע שהחלטתם. בהשוואה לעשורים קודמים, תסכול פחות נסבל כיום מכיוון שאנו משנים צבע בקלות רבה.
MH: ספר לנו מה מאפיין משפחה מאושרת.
AO: במשפחה מאושרת, במשפחה חכמה, הגיבור מופץ, בצורה מכובדת. יש הכרה, תחושת שייכות, עניין בחוויות של כל אחד, להבין ולהתעניין בחוויות של אחרים. יש התאמה חוזרת ומתמשכת בתהליך ההסתגלות והלינה ההדדית, תוך ניצול היומיום, האינספור האינטראקציות על הלכידות שלהם, כדי להנעים את חייהם. הם דואגים שילדיהם, לאחר כל אינטראקציה משפחתית, יעזבו טוב יותר משהיה.
במשפחה מאושרת, במשפחה אינטליגנטית, מתגבר הרצון לחתום, להבדיל, מכבד את קצב הצמיחה של כל חבריה. הרגשה שימושית ומיוחדת (היכולת להראות לעולם את כישוריך בעצמך) היא הכרח חיוני.
במשפחה מאושרת, במשפחה אינטליגנטית, נהנים ממנה כל יום, כשהיא מנסה לא ללכת לישון מבלי לעשות פעילות מעניינת, פעילות גם באופן אישי וגם בקבוצה, בבית או מחוץ לבית. הם מחפשים אותנטיות, נלהבים ממשהו, חיים את החיים בצורה הכי אמיתית שיש. האושר מסתדר עם ההווה.
קבלה ללא תנאי ושליטה מכבדת חייבים להיות נוכחים בכל מתכון חינוכי
במשפחה מאושרת, במשפחה אינטליגנטית, חושבים כי חוש הומור מרמז על יחס סובלני כלפי החיים ותקלותיהם. אתה לומד לקבל קשיים טוב יותר, להשתלט על החיים שלך ולבצע אופטימיזציה ככל האפשר. צחוק משפר את הלכידות המשפחתית. גישה לחיים עם חוש הומור משפרת את ההורות. צחוק הוא השקעה.
במשפחה מאושרת, במשפחה אינטליגנטית, מחפשים ומקדמים שינויים והתקדמות. הם סקרנים, שאפתניים, הם אוהבים לגלות דברים חדשים. הם נוטים להביא לחוסן, כלומר, הם מאמינים ביכולות שלהם מול מצוקה, בסגנון ההתמודדות שלהם עם אירועי החיים. הטמעת קונפליקטים לא כבעיות, אלא כאתגרים והזדמנויות.
אני שומר על הביטוי “במשפחה אינטליגנטית התפקיד המוביל משותף, בצורה מכובדת. יש הכרה, תחושת שייכות, עניין בחוויות של כל אחד, להבין ולהתעניין בחוויות של אחרים ", ועם הרשעה ש כל אחד מאיתנו יכול לבנות משפחות חכמות יותר, ובעיקר מאושרות יותר, en beneficio de cada uno de sus miembros, pero pensando mucho en los niños y adolescentes, que se sentirán acogidos y a la vez seguros con el establecimiento de ciertos límites necesarios. Agradezco a Antonio su colaboración y desde Madres Hoy le felicito por su trabajo.
עוד מידע - משפחות חכמות