כל אחד מאיתנו הוא ייחודי ושונה מכל השאר. זה הפלא של ישויות, שאין שניים זהים. לכולנו יש את הייחודיות שלנו ובזכות זה, אנחנו יכולים להיות בחברה מלאה בדברים טובים (ולא כל כך טובים). אבל זה, יש צורך להדגיש את זה אצל ילדים כדי שהם יבינו שכמוהם, אין כזה. בכך טמונה חשיבות האינדיבידואליות!
אחת הדרכים לעשות זאת היא לשכוח מהשוואות בין ילדים. כל ילד הוא ייחודי ומיוחד ויש לחגוג אותו על רקע האינדיבידואליות שלו. אל תשווה את הילדים זה לזה כי הם שונים מכדי להשוות, ולכל אחד יש תכונות נפלאות. גלו את כל מה שאתם צריכים לדעת על הנושא שמעסיק אותנו היום, כי הוא יפתיע אתכם!
מהי חשיבות האינדיבידואליות?
אנחנו מתחילים מהגדרה כדי להבהיר קצת יותר על מה אנחנו מדברים ועל החשיבות הזו שאנחנו הולכים להדגיש כל כך הרבה היום. אנו יכולים לומר שזו סדרה של מאפיינים המוצבים על כל אדם. כי לכולם יש מהות משלהם, משהו שלא דומה לאותו אדם שמולנו וזה מה שעושה את ההבדל. לכל אחד ואחת מאיתנו יש את האינדיבידואליות הזו שיש לכבד אותה כאילו הייתה מתנה. מכיוון שמדובר במשהו ייחודי וככזה, עלינו לדאוג לו תמיד תוך כדי קידומו. זה אנחנו זה עוזר ליצור גם את הכישורים שיש לנו וגם את החוזקות שמלוות אותנו במסע שלנו. מסיבה זו, האינדיבידואליות תיתן לנו גם את הדחף הדרוש לפעול בדרך ייחודית..
איך לעבוד על אינדיבידואליות בילדים
אם יש לך יותר מילד אחד, סביר להניח שגם אם הם תאומים, הם יהיו כמו לילה ויום. אישים שונים לחלוטין למרות שהם יצאו מאותה רחם. וזה הקסם של החיים. זה נהדר שילדים שונים מכיוון שכך נוכל ללמוד אחד מהשני. אף ילד לא צריך להיות מיוחד יותר מהשני, הם פשוט שונים וההבדלים שלהם והאינדיבידואליות הם שהופכים אותם למופלאים.
מכאן שכדי לעבוד על אינדיבידואליות אצל ילדים, עלינו לאפשר ליצירתיות שלהם להתגלות. אנו ניתן לך לבטא את עצמך וככזה, נכבד את דרך החשיבה שלך. (כל עוד שום דבר מזה לא מהווה סכנה לו או לסביבתו). אל לנו לדחוף אותו לחשוב בצורה ספציפית, אם הוא לא יחשוב כמונו, גם הוא יהיה בסדר. צריך לגרום לו להרגיש בנוח וללמוד להגיד את מה שהוא מרגיש ולהזכיר את הטעמים שיש לו כל יום, בתחומים שונים. אנחנו גם לא שוכחים להעריך אותם במלואם, לחגוג את ההצלחות שלהם ולהמשיך להניע אותם להשיג דברים גדולים בחיים. לסיכום, צריך לתת לו קצת חופש בנושא כזה כדי שהטבעיות תהיה נוכחת במשימות או במשחקים שלו.
מה זה אומר להכיר בילדים שלנו
נאמר כך, נראה שאנחנו מדברים על זיהוים בקרב אנשים נוספים וזה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים בזמן הזה. כי 'הכרה' בנושא האינדיבידואליזם היא לכבד ולתת ערך לטעמם או להעדפות שיש לכל ילד. באותו הזמן, זה גם מעודד אותם במטרות שלהם ומוציא מעצמם את המיטב, כמו גם להמר על הפוטנציאל שלהם, שבוודאי יהיה רב.. כי כשהם באים לסמוך על עצמם ויש להם את המוטיבציה הזו שהזכרנו קודם, הם ישיגו בהצלחה את מה שהם התכוונו לעשות. מכאן נוכל לומר שההורים ממלאים את תפקיד ה'מדריכים'.
טעויות הוריות בדרך האינדיבידואליות
כפי שאמרנו זה עתה, תפקיד ההורים מפעיל תואר מדריך. אנחנו רוצים ללמד אותם את הדרך הנכונה, אבל כדי לעשות זאת, עלינו להפסיק 'לכוון' כמה מצבים. מכיוון שכמה מהשגיאות השכיחות ביותר מתחילות מכאן:
- לפתור את כל הבעיות או שיעורי הבית: אנחנו רוצים את הטוב ביותר עבורם וזו הסיבה שהעזרה שאנו יכולים להציע להם היא ללמד אותם אבל לא לעשות את העבודה עבורם.
- לדרוש קצב מסוים: עלינו לתת להם ללכת בעקבותיהם. הם צריכים לקבל החלטות בעצמם, עד כמה שאפשר.
- תגער בהם כשהם לא עומדים ביעדים: להיפך, עלינו לתמוך בהם ולתת להם את החיבה הדרושה כדי שימשיכו לעבוד ולבסוף ישיגו את מטרותיהם. הם חייבים לעשות טעויות ולמעוד כדי ללמוד.
- הימנע מהטעויות שלך: עליהם להבין מהי סבלנות וגם, לפעמים, תסכול. אנחנו לא יכולים לקחת את המסמכים שלהם, אבל לייעץ להם. כי אחרת הם לא יבואו להעריך את הדברים החיוביים של מאמץ ועבודה קשה.
- ההשוואות: אל תנסה לשנות את הילדים שלך, אל תרצה שהם יהיו דברים שהם לא או שהם רק יזייפו את המהות האמיתית שלהם. אם תשווה אותם עם אחיהם, תמצא רק טינה ושנאה. ככל שתקדים לקבל את ילדך באשר הוא ותוכל להגיע אליו כדי לחגוג את הייחודיות שלו, כך האח יצטרף מהר יותר לחגוג ולתמוך באחיו בתחומי העניין, התחביבים והחוזקות שלו. המטרה היא להקל על התמיכה במשפחה וההורים צריכים להיות הדוגמה הטובה ביותר.
כאשר ילדים לומדים לקבל אינדיבידואליות בתוך המשפחה, הם יוכלו לקבל אותה מחוץ לבית. הם ילמדו ליהנות מאנשים אחרים גם אם הם שונים מהם. בדיוק שם נמצא הבסיס של אינדיבידואליות!