אני חייב להודות שאני צופה בטלוויזיה מעט מאוד. אבל זה לא אומר שאתה לא רואה פרסומות מכיוון שגם האינטרנט שופע בהן. במהלך הקיץ, המודעות שאני רואה הכי הרבה הן למוצרי הרזיה ומוצרי צלוליט. וברובם הדימוי של המותג הוא אישה. ברור שנשים הן היחידות שרוצות לרזות ויש להן צלוליט (שימו לב לאירוניה). מעניין כיצד מודעות אלו שמקדמות סטריאוטיפים מגדריים כל כך הרבה הם ממשיכים להיראות במאה ה -XNUMX.
בריטניה עשתה משהו עקבי: נכון לשנת 2018, זה אוסר על מודעות שטויות מסוג זה וכי הן פוגעות כל כך בחברה. עדיין כיום, ישנם אנשים שלא מופתעים לראות רק נשים המפרסמות מוצרי ניקיון או לבית. במאה בה אנו חיים עדיין יש אנשים שמאמינים שגבר לא יכול לטפל בבית ושאישה לא יכולה לתקן מכונית. אבל הלך הרוח הזה לא מגיע ממודעות שמטפחות סטריאוטיפים מגדריים.
ומדוע ספרד אינה אוסרת על פרסומות המקדמות סטריאוטיפים מגדריים?
ובכן, אין לי שמץ של מושג. אם לומר את האמת, אני לא חושב שזה אפילו ברשימת "לעשות" הרשויות. אבל, ממתי ראינו מודעות מסוג זה? אני מאמין כי מאז ומתמיד. והכי גרוע, נראה כאילו מעולם לא נעשה דבר כדי לתקן את זה (ואני בספק אם זה יהיה אי פעם). אני מוצא את זה מביש שהמעקב אחריו עד היום משתמשים רק בנשים כסמל להרזיה ומוצרי ניקוי (לדוגמה).
אבל אני מוצא את זה לא פחות גרוע שיצרני פרסום משתמשים בהם בעיקר גברים למודעות הבנייה שלך, מכאניות או תיקונים (לדוגמה). מובן מאליו כי כמעט בכל המקרים האבירים מסמלים כוח ועוצמה והאישה את הכניעה והשטחיות. אך האם גברים אינם יכולים לדאוג למשקלם? והאם מקומם את מבטו שהמין הגברי אוהב לטפל בבית ולשמור עליו בסדר? ובכן, לצערי כן.
מבחינתי, אתה לא צריך רק להתמקד במודעות
ברור שפרסומות המקדמות סטריאוטיפים מגדריים לא צריכות להופיע בשום מדיום. עם זאת, אני מאמין שהבעיה לא נמצאת שם לגמרי אם לא בחברה. יש אנשים שחושבים שגברים שמבשלים ומשתמשים במוצרי יופי הם מגוחכים ופחות גבריים. ויש גברים שמודעים לעצמם להפליא להיותם עצמם מחשש למה שאחרים יגידו.
ברור שזה קורה גם אצל נשים. יש עדיין אנשים שנראים רע בילדות שאוהבות אופנועים, מכוניות ותחביבים שלדעת רבים מהם "הם מיועדים רק לגברים". זה מה שאני מתכוון. אני חושב שלא צריך להתמקד רק במודעות המקדמות סטריאוטיפים מגדריים. לצערי, החברה היא הראשונה בהטיות מגדריות מבלי לראות את הפרסומות האלה. וזה מה שצריך לשנות.
למכוניות ולגיבורי הבנים ולבובות ושמלות לבנות
אני אספר לך משהו שקרה לי לפני קצת יותר מחודש. חברה ואני הלכנו לקנות את מתנת יום ההולדת של בת הדודה הקטנה שלה. היא הייתה ברורה לגבי זה. היא הוציאה מהמדפים ברבי וחבורת שמלות. כשהגענו לקופה, האישה שלא גבתה חיוב אמרה: «אני מקווה שהילדה נהנית מאוד מברבי. עשיתי את זה הרבה כשהייתי קטנה. יש לציין כי האישה לא הגיעה לארבעים שנה (למקרה שאתה חושב על גילה).
כשחברתי ואני אמרנו לה שזה בשביל ילד, האישה הביטה בנו באימה וענתה: "אבל הילדים מעולם לא שיחקו בבובות, מאת אלוהים." באותה נקודה השארנו בארגז את כל הצעצועים שאנחנו הולכים לקנות ועזבנו. תמיד הגנתי על ילדות חופשית. ולפי זה אני מתכוון שילדים הם אלה שבוחרים עם מה הכי טוב להם. אם יש בנות שמתלהבות מבובות ושמלות, נהדר. אם יש ילדים נרגשים ממכוניות ובניינים, נהדר.
אבל נהדר גם עבור הבנות הנרגשות של לגו, גיבורי על ובנייה. וגם נהדר לילדים שנהנים מאוד לנסות שמלות אלזה מ- Frozen ונהנים להתלבש ולסרק את בובותיהם עד תום. כשהייתי קטן, תמיד ראיתי בנות שמפרסמות ברביות ומטבחים וילדים משחקים עם מכוניות ובניינים בטלוויזיה. ברור שבאותו הרגע לא נתתי לו חשיבות רבה יותר. עד שתתבגר ותבין שאפילו מילדות הם מתנים את הקטנטנים.
לחברה נקייה מדעות קדומות של סטריאוטיפים מגדריים
הדבר הכי קל יהיה לחיות בהרמוניה, בכבוד וללא דעות קדומות. הדבר הפשוט ביותר יהיה לעקוב אחר הפילוסופיה "לחיות ולתת לחיות". והדבר המועיל ביותר יהיה אם נשים בצד ביקורת והאשמות. אין להתנות פרסומות לפי מגדר. ואני מקווה שהקריאייטיבים שמייצרים אותם יגלו זאת בקרוב. מחשבות כמו "מודעת הרזיה מוכרת יותר עם אישה כמותג" אינן עוזרות. ולא נתקדם אם יש אנשים שרואים רע שגבר נשאר בבית ושומר על הילדים והבית ושהאישה היא זו שעובדת.