לפני שנים, הגישה הנמוכה יותר לטכנולוגיה, התדירות הנמוכה יותר לקשיים להביא ילדים לעולם, תפקידה השונה של נשים בחברה והשליטה הגדולה יותר של הנחיות מוסריות ברורות יותר בחברה קתולית ברובה, גרמו לכך ששאלות אלו לא נענו. כיום החברה שלנו השתנתה ונפתחת למשאבים שמציעה הטכנולוגיה הביו-רפואית עם נקודות מבט מכילות ופתוחות יותר; היא מקיפה אנשים עם מגוון אידיאולוגי ובעיקר עם החופש לממש את האוטונומיה שלהם, תוך קבלת החלטות במצבים רפואיים שאינם מצטמצמים לטכניים, המורכבים יותר. אחד המקרים הללו הוא מגבלת הגיל לביצוע טיפולי פוריות בביציות שנתרמו, מכיוון שכפי שהזכרנו, משאב זה מרחיב את הסיכויים להגיע להריונות ללא קשר לגיל.
למרות קיומם של שיקולים רפואיים ברורים ואחרים הנוגעים בתחומים האתיים, הפסיכולוגיים והחברתיים, לא ניתן לקבוע מגבלת גיל מדויקת לביצועם.
מנקודת מבט רפואית, חשוב מאוד לקבוע כי הסיכונים להריון גדולים בהרבה ככל שהאישה מבוגרת יותר, מה שגורם בחלק מהמקרים במהלך לחץ דם גבוה, בעיות סוכר, מוגבלות רפואית ממושכת, אשפוזים, הפלות , משלוחים מוקדמים עם ילודים החשופים לסיבוכים רבים. מצב אחרון זה נעשה שכיח יותר בהתחשב בהצגה גדולה יותר של הריונות מרובי עוברים המשניים לטיפולי הפריה חוץ גופית.
מצד שני, משאב תרומת הביציות, בנוסף להציע אפשרויות הריון טובות מאוד, מאפשר להפחית את הסיכונים הטמונים באיכות הביציות אצל נשים מבוגרות, מה שהופך אותן לשוות ערך לאותם סיכונים של נשים תורמות מתחת לגיל 30. עם זאת, הסיבוכים האפשריים בבריאות האישה הנכנסת להריון נמשכים, אם כי ברוב המקרים מבלי להיות גבוהים כל כך עד כדי התווית נגד זה; המשאבים הנוכחיים מאפשרים מעקב צמוד אחר ההריונות כדי לאתר סיבוכים בשלב מוקדם ולנהל אותם, תוך מתן סיוע בזמן המבקש להשיג את התוצאות הטובות ביותר, אך מבלי לשלול תוצאות שליליות.
בסקירת הספרות הרפואית הקשורה לטיפולי תרומת ביציות, על פי שקלול הסיכון, לא קל לזהות מגבלת גיל שלאחריה זה לא נבון לבצע אותן; הדגש על הסיכונים המתוארים מוכר ומזהים הצעות המצביעות על מגבלת גיל שרירותית של 45 שנים, אם כי ישנם גם דיווחים בודדים על נשים עם טיפולים אפילו מעל 50 שנה.
על פי כל האמור לעיל וכפי שקורה בתחומי בריאות אחרים, מתחזקת התחושה כי החלטות רפואיות, המובנות רק כטכניות ומדעיות, אינן מספיקות ביחסים אנושיים כה מיוחדים, כמו זו של רופא וחולה. אישה שבאה לבקש טיפול מסוג זה עושה זאת מנימוקים בסיסיים לה ולסביבתה; מאידך, ההנחה היא כי הרופא מבסס את החלטותיו על ראיות מדעיות המאפשרות להיחשב כפעילות בטוחה בהיבט הטכני שלהן, אך יש גם צורך כי שיקול דעתו יהיה זהיר מבחינה אתית ומוסרית.
בשום פנים ואופן לא ניתן לצמצם את תפקיד הרופא לתפקיד של נותן שירותים פשוטים, אלא להכיר בו כבן האדם המוציא את ידיעותיו לפועל על בני בריתו, תוך שימוש בעקרונותיו המוסריים ובקודים האתיים. מרומז במקצועו. שמירה על כבוד המטופל שלו כמחזיק זכויות ובעל הפרט בתור עקרונות מוסריים בהתאם לסביבתו התרבותית והחברתית.
כפי שניתן לראות, העיסוק ברפואה יכול להפוך לדיאלוג של אנשים שווים הממלאים תפקידים שונים, אשר מתקשרים ביניהם ובהסכמה הדדית מגיעים לקביעות שאינן משפיעות לרעה על המטופל באינדיבידואליות שלו, או בסביבתו הקולקטיבית.
במקרה הנוכחי, בהתחשב בהריונות אצל נשים מבוגרות, מזמין אותנו להשהות לא רק בהיבטים רפואיים שנחשפים בסיסיים, אלא גם בשאלות לגבי איכות וכמות החיים שאמהות יכולות לחלוק עם ילדיהן ובנוגע למדיניות הממשלה, אם יש לציין מגבלת גיל מוגדרת בהתחשב בעלות שהריונות כאלה גורמים למערכות הבריאות.
למרות שאין לנו תשובות בלתי ניתנות לטעות, הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בשאלות ולהזמין דיאלוג בינתחומי בו שלל התרומות מנקודות מבט שונות עוזרות לנו להגיע להצעות סבירות.
בהעדר תשובה אחת ומוחלטת, ההמלצה היא להדריך חולים המכבדים את זכויותיהם האינדיבידואליות, ולספק להם מידע מלא וברור, הן על יתרונות המשאבים הטכנולוגיים והן על הסיכונים שהם עלולים לגרום.
ססיליה הרננדז לייל
גינקולוג
מומחה לרפואת הרבייה
מומחה לביואתיקה
ויה:הצופה
שלום, ברצוני לדעת אם מחסן הלופרון משמש להפריה incictro עם ביצית שנתרמה, אם כן, איזו השפעה קולקוטריאלית קצרה וארוכת טווח יש לה ואם זה משפיע על העובר שיוצר מומים, תודה לך רחמים