צעירים בדרך כלל לא נפתחים אם זה לא עם חבריהם, והורים לעיתים קרובות אינם יודעים כיצד לגרום לילדיהם לתקשר איתם.
גיל ההתבגרות הוא שלב מורכב בו צעירים עוברים עליות ומורדות רגשיים רבים. בהמשך נדבר על רגע העצב שהם בדרך כלל חיים, והתגובה שניתן לתת כהורים.
מתבגרים ושינויים שלהם
ככלל, מתבגרים נוטים להרגיש שלא מבינים אותם, מעט מכובדים ושקולים. הר הגעש הרגשי שהם סובלים לעיתים, צולל אותם לעצב עמוק שממנו קשה להם לצאת.. צעירים בדרך כלל לא נפתחים אם זה לא אצלם חבריםוהורים לעיתים קרובות אינם יודעים כיצד לגרום לילדיהם לתקשר ולסמוך עליהם.
עם חוסר הקשרים הזה בין כולם, הצעיר הופך המום ובורח רגשית, מבודד את עצמו ולא מאושר. אושר מושג כשנוח עם עצמו, ובגיל ההתבגרות הילד נמצא ברגע של חיפוש אחר זהות אישית. סביר להניח שהוא לא ימצא את עצמו והוא לא יתאים, או כך זה מרגיש. כל זה מוביל אותו לחוש עצוב וללא מוטיבציה.
חובות ותחושת עצב
חופש למתבגרים הוא דרך הישועה שלהם, ויצירת סכסוכים או ויכוחים מסוימים עם ההורים גורמת להם לשקוע בעצב עמוק ולהסתלק.
בגיל ההתבגרות צעירים רוצים למרוד ומודעים היטב שהם קיימים תקנים ומגבלות, שרוצים לדלג כל הזמן. חופש עבורם הוא דרך הישועה שלהם ויצירת סכסוכים או דיונים מסוימים עם ההורים והמשפחה, גורם להם להתמקם בנקודה הרחק מהם. זה המקום בו הבן נאבק לעשות את הדבר הנכון, בעוד ה"אני "שעדיין לא בשלו מכריח אותו ללכת בדרך אחרת.
מרגישים עייפים, חסרי רשימה, מיואשים ... הם תסמינים של עצב המתבגר ההוא. כאשר הם מחמירים, כאשר הם חושבים על רעיונות המאיימים על שלמותם הגופנית, אינם רוצים לאכול או אינם יכולים לישון, יש צורך לדבר עם מומחה בדחיפות. היבטים אלה עשויים לייצג א דכאון. אם מצב הרוח נמשך שבועות ארוכים, זה בסדר להמליץ ו / או להתלוות למטפל.
איך לעזור למתבגר
כהורים אתה צריך להיות שם בשבילם. מגיל צעיר חשוב שיהיה אמון ותקשורת בגרעין המשפחתי. אם בסיס זה יתבסס, יהיה לאדם הצעיר קל יותר לדעת שהוא מובן ואהוב. כמו שגיל ההתבגרות הוא אבולוציה, על ההורים לעזוב מקום אך להיות מודעים לצרכיהם או לשינויים בהרגליהם או בהתנהגויותיהם, חילופי החברים שלך, אם יש סוג כלשהו של צריכה ...
הבן המתבגר מרגיש בודד ועצוב, ולכן אין לזלזל בדאגותיו ובצרכיו. הרצון לחיבה ואמפתיה אצל אדם שיש לו זמן רע הם חיוניים. אדם עצוב מצליח לצאת מאדישותו לאחר זמן מה, כך שתמיכת המשפחה תהיה גירוי עבורה. לקיים שגרות וכללים בבית, לשתף פעולה יחד במשימות, להסיח את דעתו של הילד עם פעילות גופנית ושגרה בריאה בחוץ בית, זה יגרום לך לשנות את מצב הרוח שלך ולא מרגישים לכודים.