נשים רבות סובלות מדיכאון לאחר לידה לאחר שילדותיהן, וזה נושא שנראה שהחברה רוצה להיות טאבו, אבל שום דבר מזה. עלינו לתת קול לאותן אמהות שמתקשות, שצריכות וצריכות לבקש עזרה ומעל לכל, אינן מרגישות בושה מכיוון שמקובל מאוד שזה יקרה.
יותר מדי נשים מסתירות את זה מרוב בושה אם הן סובלות מדיכאון או חרדה לאחר שהפכו לאמהות, הן חוששות שישפטו אותן, שאחרות יחשבו שהן לא אמהות טובות. דיכאון לאחר לידה יכול להפוך למחלת נפש קשה ויש צורך להיות מודע לכך ברמה החברתית. אמהות אלו זקוקות לתמיכה ללא תנאי מצד יקיריהן ומן החברה על מנת להתגבר עליה.
רבות מהאימהות הללו מרגישות שאחרים לא יבינו אותן שלא יוכלו להזדהות איתן. הם מתקשים לא להראות קורנים או מכיוון שהמציאות שלהם לא עומדת בציפיות שהיו להם לפני שהפכו לאמהות.
אם שיש לה בעיות נפשיות היא לוחמת עם קושי נוסף בחייה. לא קל להם ההבנה הקטנה שקיימת ברמה החברתית והסטיגמה שהם מרגישים נופלת על גבם. אם זה קורה לך, אתה צריך לדעת שיש אור בקצה הדרך שמחכה לך. אתה יכול להיות בסדר שוב, אתה רק צריך לאחל זאת.
אם אתה חושב שתוכל לפגוש אמא שעוברת את זה, אל תשפט אותו ותודיע לו שאתה לצידו לתמוך בו ולעזור לו בכל מה שהוא צריך. חייב להתחיל לחול שינוי בבריאות הנפשית של נשים ואמהות כך שמטפלים בהן רק כצורך, למענם, זה של התינוק שלהם ושל כל משפחתם.