תינוק שזה עתה נולד מגיע מסביבה סטרילית אך כאשר הוא עובר דרך תעלת הלידה ובא במגע עם העולם החיצון, הוא מתחיל להתיישב על ידי מיקרואורגניזמים שונים אשר לאט לאט יהוו את המיקרוביוטה או פלורת המעיים שלו. למיקרוביוטה זו יש חשיבות עליונה שכן הבריאות לאורך כל חייה תהיה תלויה במידה רבה במגוון ובפונקציונליות שלה. החיידקים הנמצאים במעי קשורים להתפתחות מערכת החיסון, הם מגנים מפני מחלות מעיים, זיהומים ופתולוגיות שונות.
המיקרוביוטה אינה זהה בכל הילודים. זה משתנה בהתאם לסוג הלידה (ניתוח נרתיקי או קיסרי), סוג ההאכלה (הנקה או בקבוק), שבועות להריון, תרופות האם או התינוק וכו '.
בחקירה שנערכה על ידי מדענים מהמועצה העליונה למחקר מדעי (CSIC), הם נחקרו ההשפעות של מתן אנטיביוטיקה במהלך הלידה על מיקרוביוטה המעי של תינוקות שלמים שנולדו בנרתיק. התוצאות מראות כי פרקטיקה שכיחה למדי יכולה להעדיף קולוניזציה על ידי חיידקים פתוגניים הנושאים גנים לעמידות לאנטיביוטיקה אלה.
מתן אנטיביוטיקה לאם במהלך הלידה הוא פרקטיקה נפוצה למדי (כ -30% מהמקרים). זה משמש כמניעה כאשר האם חיובית בניתוח הסטרפטוקוקוס, סוג של חיידקים שאינם גורמים נזק בתנאים רגילים, אך אם הוא מגיע לריאות, עלולות להיות לו השלכות חמורות על היילוד. במחקרים קודמים כבר נראה כי מתן אנטיביוטיקה גרם לשינויים במיקרוביוטה של פגים. בעקבות מחקרים שנערכו לאחרונה, תוצאות אלה הוחלפו לתינוקות בגיל מלא. לדברי מיגל גוימונד, אחד מחוקרי ה- CSIC, ההשפעה של טיפול אנטיביוטי על פלורת המעיים והאפשרות להופעת חיידקים הנושאים גנים עמידים ראויים לתשומת לב מיוחדת.
צוות החוקרים, כולל מדענים מבית החולים האוניברסיטאי המרכזי באסטוריאס ומאוניברסיטת פארמה (איטליה), ניתח דגימות צואה מ- 40 תינוקות מלאים במתן הלידה. מתוכם 18 נולדו בלידות בהן קיבלה האם פניצילין כטיפול מונע אנטיבקטריאלי.
המעקב נעשה במהלך שלושת החודשים הראשונים לחייהם של התינוקות, ובין היתר, א ירידה בחיידקים משפחתיים bifidobacteriaceae שנוכחותם מועילה לגוף. כמו כן, נצפתה עלייה בחיידקים שעלולים להיות פתוגניים ועמידים מהסוג קמפילובקטר או הליקובקטר.
לדברי החוקרים, המחקר אינו מנסה לסיים את הטיפול במתן אנטיביוטיקהאך להזהיר מפני ההשפעות המשניות ולהניח את היסודות לקביעת אסטרטגיות שמטרתן לתקן את השינויים הללו, להעדפת ההתיישבות והקמת חיידק המעי של הילוד.