צוות מדענים בראשות מרטין שויסיס, הציג בפני הקונגרס של האגודה הבריטית לאימונולוגיה, חקירה מעניינת, בקו שמתפתח ביישן מזה כמה חודשים. הוא בערך הקשר בין גידול בחווה לשיעורי אלרגיה נמוכים יותר לילדים החיים בסביבות אלה. עד כה הסיבות אינן ודאיות, אם כי נראה שהמחקר מצביע על הראיות הראשונות של מנגנונים ביולוגיים שיכולים להסביר מדוע החיים בחווה מגנים מפני אלרגיות.
מצד שני, ברצוני לנצל את הפוסט הזה כדי לספר לכם על "השערת ההיגיינה" מכיוון שלמרות שהיא נדונה לעיתים, אנו יכולים לשקול אותה גורם הקשור לשכיחות האלרגיות, אך גם מחלות אוטואימוניות אחרות. לאחר מכן, אדבר על כך בקצרה:
השערה זו נולדה בסוף שנות השבעים, והתבססה על האמונה שמערכת החיסון תגיב כראוי, הגוף אמור להיות מסוגל לבוא במגע עם גורמים חיצוניים אפשריים כחיידקים (ביניהם גם חיידקים המסייעים ל"הגנה טבעית "להתבגר). כמובן שמומלץ להיות זהירים מכיוון שזה דבר אחד לאפשר מידה מסוימת של לכלוך, ולהימנע מניקוי קיצוני (כדי להועיל לקשר שלנו עם החיידקים שיכולים לעזור לנו), ואחר להעביר אותנו להזנחה ולהזנחה של הרגלים טובים.
קשר עם הטבע: יתרונות ברורים.
קצת יותר על השערת ההיגיינה.
לדוגמא: רוב התינוקות אוהבים להכניס לכלוך וחול לפיהם, אך אם המקום בו הם משחקים מזוהם בבירור על ידי צואה, עלינו להימנע מכך; דוגמה נוספת: אנחנו לא צריכים לשטוף את ידי הילדים כל 15 דקות במפיות סניטריות, אבל אנחנו יכולים לבסס את ההרגל לכבס אותם כשהם מגיעים הביתה, אחרי שהולכים לשירותים ואחרי שאוכלים. כמו שאני תמיד אומר: סגולה היא באיזון.
כפי שכבר ציינתי, השערת ההיגיינה התחזקה בימיה, אך היא גם הייתה (והיא שנויה במחלוקת). לדוגמא, מקובל למדי שמערכת החיסון עובדת טוב יותר אם היא נחשפת לגורמים חיצוניים, אולם סאלי בלומפילד (בין שאר הדעות הרלוונטיות) טוענת כי לא ניתן לקחת אותה בחשבון כגורם משקל בוויסות חיסוני זה, מכיוון שיש מחקרים ש הם מצביעים על כובד ההתפתחות של עצמו בכוח מול התוקפנות.
הקשר שאני מוצא בין חשיפה לחיידקים המסייעים להבשיל את מערכת החיסון, לבין ההתנגדות בין החיים הכפריים לחיים בעיר, הוא שהתפתחות בית הגידול שלנו בעיר הביאה למידה מסוימת של אספסיס (בתים ללא דופי) , מכונות כביסה כל יום, מרחק מאלמנטים טבעיים). מצד שני, לחיות בחווה או בעיירה אין פירושו יותר לכלוך, אלא יותר מגע עם האדמה או עם בעלי החיים, וכך אולי יותר מגע עם חיידקים (שזכור לנו, יכול להועיל).
וזה האחרון יכול להיות לא יותר מאשר ספקולציות, אך בכל מקרה הם יכולים להיות יתרונות בעלי ערך.
טבע וילדים נטולי לחץ.
ממסקנות מחקר שנקרא "הטבע בקרבת מקום כמנהל לחץ בילדות", מאת ד"ר קורליזה ומשתפי פעולה, הרגשתי צורך לומר לך שהקשר עם הטבע הזה (באותיות גדולות) ויכולת גדולה יותר בילדות להתמודד עם תגובות שליליות, וכתוצאה מכך מציעים ויסות מתח רב יותר. המחקר של קוראליזה התבסס על השערה אחרת, "חציצה", וביקש להעריך השפעה חיובית של אותם "טבעים" קטנים (פארקים עירוניים מיוערים, חצרות בית ספר "ירוקות", ...) כגורמים לאיזון פסיכולוגי לקטינים.
האם לילדים המתגוררים בחוות יש פחות אלרגיות?
עבודתו של Schuijs שצוטטה בתחילת הדרך פותחה במעבדה, והנתונים שהתקבלו יכלו להסביר מדוע "ילדים שגדלים בחוות מפתחים פחות אלרגיות". בקצרה רבה (ובהתחשב בכך שהעבודה מקושרת לעיל), אני אומר לך כי מחשיפת עכברי מעבדה לרכיבים שונים, נמצא כי הביטוי של חלבון A20 (קשור לתקשורת בין מערכת החיסון לבין רירית הריאות) דוכאה על ידי גרימת מגע עם אבק משק. כלומר, אנשים חשופים סבלו פחות מתגובות דלקת, כולל אסטמה או תגובות אלרגיות אחרות.
אני תמיד מעריך את התרומות הללו, אם כי לדעתי השכל הישר גם נחשב (והרבה), ותשומת לב לצרכים של הבנות והבנים שלנו, אז שימו לב: קטנטנים זקוקים לטבע (או לטבע) ולכלוך לא פוגע בהם כמו שאנחנו חושבים... אבל השתמש בחוש הזה שאני מדבר עליו, ואפשר להם להיות מאושרים.