מנצל את העובדה שמחר הוא יום האישה הבינלאומי, ברצוני לדבר איתך על נושא חשוב בחברה, לכל האנשים ולכל משפחה, וזה שאסור לנו להתעלם ממנה: תפקידן של נשים בחברה שלנו ואיך זה קשור ל- אחריות משותפת במשפחה ובחברהעד לפני לא הרבה עשורים, נשים היו עדיין מרותקות לעולם פטריארכלי שבו הן האמינו שתפקידן הוא לגדל ילדים ולהיות אסירות תודה על מאמצי בעליהן להביא כסף הביתה.
אולי המונח "אכזרי" מוגזם מדי עבור אנשים מסוימים, והם יגנו על עצמם באמירה ובהגנה על הרעיון שרבות מאותן נשים שמחו לנהל חיים כאלה, ובלי להיכנס לדיון הזה, אפשר רק להנהן ולומר שזה נכון. אבל היו גם נשים רבות שהשלימו עם הקרבת חלומותיהן. על לחיות את אורח החיים שהחברה כופה עליהם, בין אם אהבו זאת ובין אם לא.
למרבה המזל, כל זה משתנה, ולמרות ששרידי החברה המיושנת הזו עדיין נותרו, נשים נלחמו קשה כדי להשיג את החיים שהן נהנות מהם כיום. כן, אולי זה נכון. יותר עבודה לנשים שבנוסף להיותן עקרות בית, עובדות מחוץ לביתהם צריכים לגדל את ילדיהם וגם ליהנות מהחיים. אבל זה אפשרי, ורבים מאיתנו אוהבים לעשות את זה.
כדי שזה יהיה אמיתי, כדי שאישה תרגיש באמת חופשייה בבחירות חייה, ושעובדת היותה אישה לא תגרום לה להרגיש שהיא אפילו פחות גברית (אפילו לא מבחינת שכר), אז... זה חייב להתחיל בבית, כי ילדים הם העתיד. ומה שהם רואים בבית זה מה שהם יעבירו לחברה שבה יתפתחו ויהפכו למבוגרים.
מהי אחריות משותפת במשפחה ובחברה?
כשאנחנו מדברים על שוויון ותפקידן של נשים, לא מספיק רק להזכיר איזון בין עבודה לחיים פרטיים. חיוני להציג את מושג ה... אחריות משותפת משפחתית וחברתיתאחריות משותפת, במילים פשוטות, חלוקה מאוזנת של מטלות הבית ואחריות הטיפול בין גברים לנשים, כך שתוחלת החיים של שניהם תחולק בצורה הוגנת.
זה כולל הרבה יותר מסתם כביסה מדי פעם. זה כרוך בחלוקת העבודה שווה בשווה. ארגון הבית, את גידול בנים ובנות, טיפול באנשים תלויים וגם את עבודה רגשית שתומכת במשפחה. כאשר יש אחריות משותפת, הקריירה המקצועית, הבריאות והרווחה של נשים כבר לא מושפעות בצורה כה שלילית מדרישות הטיפול.
יתר על כן, אחריות משותפת אינה מוגבלת לארבעת קירות הבית. זה מייצג שינוי חברתי עמוק. שבה מנהלים ציבוריים, חברות, מרכזי חינוך וגופים חברתיים לוקחים על עצמם את חלקם באחריות כדי שגברים ונשים יוכלו לטפל ולעבוד בתנאים שווים.
פיתוח מקצועי: עבודה ולימודים
פיתוח מקצועי בחברה שלנו הופך תובעני יותר ויותר על מנת לעמוד בקצב הזמן, בקהילות חברתיות שמתפתחות וצומחות ללא הרף. עד לאחרונה יחסית, לגברים הייתה גישה עדיפה לחינוך ולתארים אקדמיים, שנחשבו אך ורק "לגברים". למרבה המזל, מגבלה זו כבר התגברה ולנשים יש את החופש לבחור את התואר האוניברסיטאי שהן רוצות. להתפתח מקצועית בתחום שאנו רוצים.
עם זאת, שוויון פורמלי בגישה לחינוך לא תמיד מתורגם לשוויון אמיתיבחירות קריירה עדיין מושפעות במידה רבה מסטריאוטיפים מגדריים, ונשים רבות ממשיכות להתמקד במקצועות הקשורים לטיפול, שבדרך כלל אינם מוערכים מספיק ובעלי שכר נמוך מדי.
אבל מה קורה כשאישה הופכת לאם? האם זמנה כתלמידה מסתיים לנצח כי היא צריכה לדאוג לילדיה? ממש לא. אימהות לא צריכה להיות סוף ההתפתחות החינוכית.ועם תמיכת בן/בת הזוג והמשפחה או הרשת החברתית, ניתן למצוא איזון כך ששני ההורים ייהנו מאותן הזדמנויות אימון.
במקרה של עבודה, נשים ממשיכות להתמודד עם נטל כפולכדי להוכיח שהן מוכשרות בדיוק כמו עמיתיהן הגברים, ובמקביל לעמוד בציפיות המשפחה שנוטלות בעיקר עליהן. נראה שגם כיום, נשים עדיין צריכות לטפס מדרגה מבחינת שכר והכרה, כי קשה לתפוס שאישה מסוגלת לבצע את אותה עבודה כמו גבר עם תוצאות משביעות רצון שוות או אפילו יותר.
צעדים לאיזון בין עבודה לחיים, כגון צמצום שעות עבודה, חופשה לטיפול בילדים או גמישות בשעות העבודה, עדיין מבוקשים בעיקר על ידי נשים. לכך יש השלכות ישירות על מסלולי קריירהפחות קידומים, משכורות נמוכות יותר, חוסר ביטחון תעסוקתי גדול יותר, ויותר אנשים מוותרים על פרויקטים אישיים.
זו הסיבה שחשוב כל כך שמדיניות עבודה, חברות ותרבות המשפחה עצמה יהיו מכוונות כלפי אחריות משותפת בקבלת היתרים ואמצעים אלהכאשר אב גם מקטין את שעות עבודתו כדי לטפל בילדיו, כאשר גבר מעורב באופן גלוי בטיפול בחברה שלו, הוא תורם לכך שאימהות אינה נתפסת עוד כ"בעיה" נשית בלעדית בעבודה.
שוויון הזדמנויות ושוויון מגדרי
במשך עשרות שנים, נשים נלחמו (וימשיכו להילחם) למען הזדמנויות שוות שמגיעות להםלמרבה הצער, ישנן חברות בעלות תרבויות שונות שעדיין אינן מסוגלות לראות את הצעד החשוב הזה, לא רק עבור נשים, אלא עבור החברה כולה. תפקידן הפעיל של נשים בחברה מביא רק תועלת מכל זווית שממנה מסתכלים על זה.
גברים ונשים שונים במובנים רבים, אך זה נכון גם ש... אנחנו משלימים אחד את השני כדי שהדברים ילכו טוב יותרזוהי אחריותו של כולנו לקדם את עולמנו, וזה כרוך בהכרח בהטלת ספק בתפקידים המסורתיים שמקצים את הטיפול כמעט אך ורק לנשים.
אחריות משותפת מבוססת על שוויון בין המיניםכלומר, בחלוקה הוגנת של משאבים, זמן ואחריות. זה כולל זמן פנוי, אנרגיה פיזית ורגשית, הכנסה, וגם את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בנטל הכפול שנשים כה רבות נושאות.
כאשר משימות הטיפול מחולקות באופן לא שוויוני, דפוסי מגדריים מסורתיים נמשכים: הם דואגים, הם מייצריםשבירת דפוס זה דורשת שינוי עמוק של אמונות, הרגלים וציפיות. זה לא רק עניין של "עזרה" מצד גברים, אלא עניין של לקיחת אחריות על מעשיהם. אחריות מלאה ומודעת בבית ועם המשפחה.
שוויון הזדמנויות בא לידי ביטוי גם בתחום החינוך, שכן ילדים צריכים להיות מסוגלים לעסוק במקצוע שלהם ללא סטיגמה. וגם לא דעות קדומות מגדריות. לראות בבית שגם האב וגם האם מעורבים בכל המשימות (החלפת חיתול ועד תיקון פקק) מפרק תוויות כמו "זה לבנות" או "זה לבנים".
מטלות הבית: חלוקה אמיתית ומודעת
וכפי שציינתי קודם, אישה, בין אם מועסקת ובין אם לאו, אינה שפחה של אף אחד, לכן מטלות הבית הן באחריות כל החברים מאותו בית כדי לחיות יחד בהרמוניה.
למרות שכל משפחה שונה וחלוקת המשימות תלויה בנסיבות המשפחה, מה שבטוח ואסור לחסר הוא שוויון ושוויון במטלות הביתבמובן זה, גברים ונשים כאחד צריכים לחלוק את מטלות הבית בהתאם לזמן העומד לרשותם ולצרכיהם בפועל, כך שהחיים המשותפים יהיו יעילים ולשניהם יהיה תפקיד פעיל.
כשאנחנו מדברים על מטלות הבית, אנחנו לא מתייחסים רק לניקיון או בישול. אנחנו כוללים גם... ניהול כספי משק הבית, תכנון רכישות, תיקונים ותחזוקה של הבית, ארגון תורים רפואיים, פעילויות לימודיות וחוץ-לימודיות, וכל הלוגיסטיקה שהופכת את חיי המשפחה למוצלחים.
חלק ניכר מהנטל הזה הוא בלתי נראה ולעתים קרובות נופל על נשים בצורה של עומס נפשיהם אלה שזוכרים תאריכים, צופים צרכים, מתאמים לוחות זמנים וצופים בעיות. אחריות משותפת מרמזת על כך שגם תכנון זה משותף, לא רק ביצוע ספציפי של משימות מסוימות.
כלי פשוט להתקדם הוא לשבת כמשפחה, להכין רשימה מפורטת של כל מטלות הבית (כולל הקטנות והלא משמעותיות לכאורה) ולחלק אותן. באופן מפורש ועקביחלוקת האחריות נבחנת מעת לעת. המטרה אינה שהכל יחולק בצורה נוקשה 50/50, אלא שכל המבוגרים במשק הבית ירגישו אחראים באותה מידה לניהול תקין של הבית.
ילדים יראו את זה וזה יהווה דוגמה מאוד חשובה עבורם ולהתפתחות הפנימית שלהם. לגדול בבית עם אחריות משותפת זה מלמד אותם שלטיפול אין מגדר ושכל האנשים ראויים לזמן לנוח, ללמוד, לעבוד וליהנות.
טיפול בילדים וטיפול בתלויים אחרים
כשם שבעבר נחשבו נשים כאחראיות על הבישול והניקיון של הבית, כך גם האמינו שנשים צריכות להיות אחראיות בלעדיות על גידול ילדים ושהאב הוא רק המודל המשמעתי שילדים צריכים ללכת לפיו כדי לציית (לעתים קרובות מתוך פחד ועם הבנה מוטעית של משמעת). תפיסה זו הדגישה את אחריות בלעדית על גידול ילדים מצד האישה.
זה שייך לעבר, וכיום ידוע שילדים זקוקים ל... השתתפות פעילה, שווה ומתואמת של שני ההורים כך שהגידול, החינוך והקשר הרגשי עם שניהם יהיו מתאימים להתפתחותם ולרווחתם הרגשית. תפקיד האב בהריון, בלידה ובגידול ילדים חשוב כמו של האם.
ילדים צריכים הרבה יותר מבגדים, קורת גג וארוחה חמה. הם צריכים להרגיש שההורים שלהם בצד שלהם באותה מידה.ששניהם משתתפים במשימות היומיומיות (אמבטיות, שיעורי בית, ביקורים אצל רופא, תמיכה רגשית) ושהם יכולים לסמוך על כל אחד מהם שיבטא את מה שהוא מרגיש.
אחריות משותפת כוללת גם את הטיפול ב אנשים תלויים אחרים בתוך המשפחה, כגון טיפול באנשים קשישים, חולים או בעלי מוגבלויות. באופן מסורתי, משימות אלה נפלו על בנות, כלות וקרובי משפחה אחרים, וכתוצאה מכך נוצר נטל עצום ובלתי מוכר ברובו. חלוקת טיפול זה בצורה שוויונית יותר, חיפוש משאבי תמיכה ודרישה לשירותים ציבוריים הולמים הם היבטים מרכזיים להשגת שוויון.
הסטטיסטיקה עדיין מראה ש לרוב נשים מפסיקות לעבוד או מפחיתות את שעות עבודתן כדי לטפל בילדיהן. לילדים או קרובי משפחה תלויים. חוסר זה של אחריות משותפת מעכב את תעסוקת נשים, מרחיב את פער השכר וגורם לנשים רבות להקריב את זמנן, מטרותיהן והזדמנויותיהן.
חינוך ילדים מגיל צעיר להבין שטיפול הוא משימה חשובה ומשותפת הוא אחת ההשקעות הטובות ביותר לעתיד. לראות את הוריהם מחלקים משימות, מדברים בגלוי על זמן, עייפות וצרכים, ומבקשים עזרה בעת הצורך, תורם לכך שהם גדלים עם... נקודת מבט שוויונית ואמפתית יותר.
עבודה רגשית ורווחה משפחתית
כשאנחנו מדברים על אחריות משותפת, אנחנו בדרך כלל חושבים קודם כל על משימות חומריות, אבל יש היבט חשוב לא פחות: ה עבודה רגשיתמדובר בכל אותן פעילויות שמשפרות את הרווחה ומספקות תמיכה רגשית לאחרים ולעצמך: הקשבה קשובה, מתן תמיכה, טיפוח מערכות יחסים, התמודדות עם קונפליקטים, ארגון חגיגות או רגעים מיוחדים, ליווי בכי ותסכול.
עבודה זו גם היא נשי מאוד ולא מוכר מספיקאמהות רבות לוקחות על עצמן את ניהול המשפחה הרגשית: הן קשובות לרגשות ילדיהן, זוכרות ימי הולדת, שומרות על קשר עם המשפחה המורחבת, מגשרות בוויכוחים ומנסות לוודא ש"כולם בסדר". למרות שמדובר בעבודה חיונית לרווחת המשפחה, לעתים רחוקות היא נתפסת כאחריות שיש לחלוק.
אחריות משותפת מרמזת על כך גברים ונשים צריכים להיות מאומנים ולערב בטיפול רגשי של המשפחה. אב שיושב להקשיב לבנו המתבגר ללא שיפוטיות, מלווה אותו בהתקף זעם, מארגן ביקור אצל קרוב משפחה חולה, מכיר ברגשותיו שלו וחולק אותם, גם הוא צורה רבת עוצמה של שוויון.
עבודה על היבט זה כרוכה בשיפור תקשורת בזוגות ובמשפחותתרגלו הקשבה אקטיבית, תנו תוקף לרגשות זה של זה, והסכימו על איך להתמודד עם מתחים יומיומיים. אחריות משותפת אינה רק עניין של כל אדם שעושה את חלקו בשקט, אלא עניין של בנייה משותפת של דרך חיים שדואגת לכל אחד במשק הבית.
גישה המבוססת על כבוד לחוויות האישיות, דאגה עצמית וחיפוש אחר אסטרטגיות פשוטות לשיפור הדו-קיום (כגון הסכמה על זמני מנוחה, הגדרת מרחבים אישיים או חלוקה של מי מטפל בסכסוכים מסוימים) מסייעת להבטיח שאף אחד לא ירגיש שהוא תמיד נושא את המשקל הרגשי של המשפחה.
מודל קשר אופקי
במובן זה, ילדים, מגיל צעיר, צריכים לראות מערכת יחסים אופקית בין גבר לאישה כדי שיגדלו בידיעה ששניהם חיים עם הזדמנויות וזכויות שוות, וזה בסופו של דבר מה שחברה צריכה כדי להתקדם.
קשר אופקי לא אומר שהכל מחולק מתמטית, אלא ש... אין היררכיות כוח לא צודקות בתוך המשפחה, דנים בהחלטות חשובות, נשמעות דעות, מכירים בטעויות וחוגגים הצלחות כצוות. בסוג זה של מערכת יחסים, מודלים של גבריות ונשיות גמישים יותר, וכל אדם יכול לפתח את זהותו בחופשיות רבה יותר.
באותן חברות שבהן תפקידן של נשים עדיין מעוגן בעבר, הגיע הזמן להתקדם ולמצוא את נקודת המפנה שבה גברים ונשים כאחד יבינו ש... הם נוסעים באותה סירהאחריות משותפת היא כלי בסיסי להשגת מטרה זו, משום שהיא מראה בחיי היומיום ששוויון אינו איום, אלא שיפור עבור כל האנשים.
כל מחווה חשובה: חברה שמתאימה את לוחות הזמנים תוך התחשבות בכל הצוות שלהאב היוצא לחופשת לידה, אם שמחלקת משימות ללא רגשות אשם, בית ספר המחנך לשוויון, ממשל שמעצב מדיניות ציבורית המבוססת על אחריות משותפת. כל השינויים הללו, יחד, יכולים לקצר משמעותית את הזמן שיידרש לסגירת הפער המגדרי אם נמשיך בגישה הנוכחית. סטטוס קווה נוֹכְחִי.
המעבר לעבר בתים וחברות של אחריות משותפת אינו קל ואינו מהיר, משום שהוא כרוך בבחינה מחודשת של אמונות מושרשת עמוק ובוויתור על זכויות יתר מסוימות. עם זאת, היתרונות עצומים: רווחה רבה יותר, יותר זמן פנוי אמיתי לכולם, בריאות טובה יותר, פיתוח מקצועי מאוזן ומערכות יחסים משפחתיות בריאות יותרבחירה במודל זה היא דרך קונקרטית ויומיומית לבנות עולם הוגן יותר עבור בנותינו ובנינו, וגם עבורנו.